שבט- חודש ההתחדשות והצמיחה

שבט-חודש ההתחדשות והצמיחה

"כי האדם עץ השדה"
נמשל האדם לעץ השדה, כמו העץ לאדם שורשים, גזע, ענפים, עלים ופירות.
שורשי העץ מחוברים מטה עמוק באדמה וכך העץ נשאר איתן וככל ששורשיו חזקים יותר כך עומד הוא בסופות ובסערות...
שורשי האדם מחוברים למעלה עד כיסא הכבוד, וככל ששורשינו יהיו חזקים יותר, מחוברים יותר נעמוד אף אנו בכוחות איתנים ולא נבהל מרוחות וסערות חדשות לבקרים.
כמו העץ גם לאדם תקופות של "שלכת". ואל לנו לטעות ולחשוב כי נובל הוא, עלולים אנו לחשוב בטעות כי אין יותר מה לעשות...
עלינו לזכור ולהזכיר לנו ולאחרים, כי תפקידנו כאן לצמוח ולהצמיח בכל עת, גם בתקופות קשות נמשיך ללמוד, ונתחזק ללא חת, שהרי כל עוד שורשי הגזע חזקים, הוא יצמח ויפרח מחדש.
מזלו של החודש הינו דלי ואף ישראל משולים לדלי. מה מהות הדלי?
הדלי הינו כלי קיבול, מתמלא הוא במים ואת המים שבו מעביר הוא הלאה- לאדם, לאדמה... וכך מתמלא הוא שוב ושוב.
כך עם ישראל הינם כלי קיבול - מתמלאים הם מים חיים (התורה נמשלה למים),
ויתרה מזאת- אל לו לאדם לשמור לעצמו את אותם מים חיים כי אם להעביר הלאה וללמד, להרוות צימאונם של אחרים, ויחד עם זאת כל הזמן להמשיך ולהתמלא...
חודש זה הינו חודש של התחדשות, צמיחה ופריחה. התחדשות האדם, התחדשות העצים, הפירות, הפרחים והשדות.
כמו הדלי שמתחדש ובכל פעם מתמלא, מעביר ושוב מתמלא, כך אנו, ככל שנתחדש יותר נוכל להמשיך ולתת ביתר שאת.

"וזה כלל גדול בעבודת השם

שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש"

(רבי נחמן מברסלב)

© עדי'ה הדר

חודש טוב,

שנתבשר בשורות טובות

שיר - שירת העשבים שולי רנד

לקריאת הממתק לשבת ראו כאן

התפקיד - "לחנך"

התפקיד -"לחנך"

הסברתי, דברתי, ניסיתי לשכנע.
השתמשתי בחיוך, בחיבוק אך לשווא, זה לא השפיע.
כולם אומרים רק אהבה, רק היא הדרך שתצליח,
אזי מדוע אין אני מצליחה באמת אל ליבה להגיע?
התפקיד:"לחנך"- היש מי שבאמת יודע איך?
"חנוך לנער על פי דרכו" הורונו חז"ל.
אך מהי הדרך? האם נדע לאבחן מי צריך מה?
הנוכל באמת לחנך נכונה?

כעסתי, הענשתי ואפילו הרמתי את קולי.
השתמשתי באיום, בהתעלמות, אך לשווא זה לא השפיע.
כולם אומרים בלי יראָה לא תצליחי, היא לא תגדל ישר.
אזי מדוע אין אני מצליחה באמת לשנות את דרכה?
התפקיד "לחנך" – היש מי שבאמת יודע איך?
אז מהי הדרך לחנך?
באהבה או ביראה?
הנוכל באמת לחנך נכונה?

חייכתי, חיבקתי, תמכתי...
כעסתי לפי צורך - כעס הפנים כפי שלימד הרמב"ם.
הענשתי באין בררה- עפ"י מידה כנגד מידה.
אהבתי -אהבתי, אף על פי שפעמים רבות "התקלקלה לי השורה"...
נתתי יד בצעדים ראשונים, עזבתי את ידה שתוכל לצעוד בעצמה.
הקשבתי, גם אם פעמים לא ממש שמחתי במה שנאמר.
הקשבתי לא פעם בעיקר למה- שלא נאמר...
בעקביות ובאמונה, נתתי מתוכי מה שניתן,
התפללתי לה' על כל צעד ועניין...

והיא - האם אכן למדה? האם אכן הגעתי לליבה?
עם השנים –כשתגדל, נוכל לאבחן יותר מה נכנס ומה באוויר נותר?
ואולי - לא נדע בכלל מה קבלה ומה לקחה,
אך עלינו תמיד לעשות ההשתדלות,
לתת, לאהוב ללא תנאי, להאמין שכדאי...
ולהתפלל שתצלח דרכנו ונאיר את הדרך
ובע"ה היא תפנים ותמצא את דרכה.

כי רק באמונה ובאהבה

נוכל גם נוכל לחנך באמת

זכרו!

כל מה שנחוץ:

תפילות, תפילות כמה שיותר

והרבה... לתת, לתת...

אבל- באמת...

© עדי'ה הדר

שיר - עלה קטן שלי, אברהם פריד

לקריאת הממתק לשבת ראו כאן

מ"בראשית" ל"ויחי" ובחרת בחיים...

מ"בראשית" ל"ויחי" ובחרת בחיים...

לסיום ספר בראשית ומעט לפני תחילתו של ספר שמות... ננסה להאיר נקודות חשובות לפרט ולכלל.
פרשת השבוע "ויחי" מספרת לנו על סיום חייו של יעקב-ישראל ובעצם מסיימת את סיפור חייהם של שלושת האבות - אברהם יצחק ויעקב- אבות האומה הישראלית.
במבט מעמיק מסתיים החלק הראשון של הוֹלדת העולם יש מאין, בריאת האדם מן האדמה והאישה מצלעו, אף על פי כי אינם ילודי אישה- אכן פרי הם- פרותיו של מלך העולם - הקב"ה.
כבר בתחילת דרכו של נזר הבריאה, "נוֹלדו" כיחידה אחת זכר ונקבה הוא – האדם. רק כך היה הוא בשלמות.
לאחר הבראם לא עמדו חווה ואדם בניסיונם, עמדה בפניהם בחירה בין הטוב ובין הרע, ניסיון קשה מנשוא, במיוחד שלא הייתה להם כמו לנו אפשרות למידה מהאבות.
אך ראו העניין: האדם ששמע את ה' ממקור ראשון נענש בעונש - לכל חייו ולעומתו חווה אעפ"י שחוותה דעתה ועל כן החטיאה המטרה שלה ושל אישהּ, עונשה הוא זמני - בעיצבון תלדי...
לאישה הזכות ללדת...ליצור... בינה יתרה נתנה לאישה וידועה האמרה "חכמת נשים בנתה ביתה".
אך כאן נציע עניין רחב יותר- לא נתמקד רק באישה כי אם נרחיב היריעה, "היוֹלד" הראשון הינו ה' ובתוכו הוא והיא וכל מכלול החיים.
נזר הבריאה השלם אף הוא- זכר ונקבה ובכל אחד ואחת מאיתנו מסתתרים שני כוחות אלו...
ה"לידה" עליה אנו מדברים הינה כוח הבחירה - "ובחרת בחיים" נאמר לנו.
כל החלטה, כל מחשבה כ"וולד" היא - הכל מתחיל ברצון, בכוונה...למעבר ממצב למצב... ובעצם משפיע על כל מהלכיו...
אם נלמד מאבותינו ומאבינו שבשמיים, אם נרצה באמת "ללדת" לטוב ולמוטב, נתנהל עפ"י דרכיו של הבורא בבריאת העולם קרי: מחשבה- דיבור ומעשה.
כמעשה אברהם שחקר ודרש ואעפ"י שכולם היו מהעבר האחד - הוא בחר בעבר השני ועל כן נקרא אברהם העברי.
כמעשה יצחק שכאשר הבין כי מובל הוא לעקידה, בחר לקבל העניין באמונה ואהבה במלוא הכוח והגבורה.
כמעשה יעקב, שנלחם במלאך ובחר לא לוותר למרות היותו "לבדו בחשיכה" נלמד מכך, שדווקא בחשיכה כשהאדם לבד שם עיקר ניסיונו – לידע, האם רצונו הוא אכן רצון ה'.
נמקד המחשבה למקור עליון: שרצונו יתברך יהיה רצוננו, מחשבה טהורה - טובה, על-ידי הדיבור נחבר ונעביר מהכוח אל הפועל ומכאן יגיע המעשה, מעשה שישאיר חותם לעולמי עד , שיאיר לנו ולעולם.
כפי מאמר הבעל שם טוב: "תחשוב טוב יהיה טוב", נבחר בחיים - בחיוּת - בנשמה, שהרי נצחית היא, חלק אלוקה ממעל - ממש.
ונזכה ל"ויחי יעקב"- לא מת יעקב כי אם חי, אכן "עוד אבינו חי- עם ישראל חי", שהרי לידות מרובות היו לו בחייו- תורתו, משפחתו, אהבת ישראל ועוד... והשאיר אחריו, חיים ממש, בניו ובנותיו ראשונים כאחרונים מחוברים למלך מלכי המלכים.

ומה עניין זה לחינוך הפרט והכלל?

מעשה אבות סימן לבנים ועל - כן נבחר להיות כאבינו אברהם - לקבל כל אחד באהבה ובחסד, כאבינו יצחק נעמוד בגבורה מול אויב בתוכנו - בליבנו פנימה ואויב מבחוץ. נלמד מאבינו יעקב איש האמת שדווקא בשעה הכי מרגשת בחייו במפגש עם בנו, לא בכה כי אם לקח את כל אהבתו שהיתה עילאית וחיבר אותה לאחד ויחיד
והוציא מהכוח אל הפועל את הקריאה:

"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

שנזכה ל"אור חדש על ציון תאיר",

חזק חזק ונתחזק

© עדי'ה הדר

הודעות:
דף ממתק לשבת- בכל שבוע מובא משהו קטן מהפרשה.
נוסף דף תפילות וקטעי קריאה לט"ו בשבט.
נוסף סיפור לדף סיפורי רבי נחמן עם נקודות לדיון.

"הדרה" או "הד- רע"?

"הדרה" או "הד – רע" ?

"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו

כאילו נחרב בימיו" 

(ירושלמי, יומא פרק א' הלכה א').

בימים טרופים אלו שכולם "מדירים" את כולם... עלינו להדיר...שינה מעיננו...
כולם מודרים: נשים, גברים, ילדים, דתיים ושאינם דתיים ("חילונים" בשפת היום יום- מה שלא נכון לומר, אם תפתחו מילון אבן שושן תגלו שפירוש המילה חילוני= זר..., יהודים שלא מקיימים מצוות אינם זרים... ), חרדים, עשירים, עניים ועוד... בכל תחום ואירוע נוכל למצוא קבוצות, קבוצות...
ובמקום שנעסוק במי מדיר את מי, ולפני ש"נקפוץ" להגיב על כל אירוע שולי שבעידן "הוירטואליות" הופך ל"ה- אירוע" של השנה... (ליום אחד..כי מחר יש עוד אירוע... "מעניין"...)
עלינו לזכור ולהזכיר לעצמנו מי אנו ולאן פננו מועדות?
דווקא בימים אלו, בו קרבים אנו ליום עשירי בטבת - יום אבל וצום על חורבן בית המקדש ועל אלפיים שנות גלות. ובנוסף יום זה הינו גם "יום הקדיש הכללי"... נזכיר לעצמנו כי עיקר כוחנו הינו כשאנו - מאוחדים!
ובמקום להדיר איש את רעהו או לתפוס עמדה רק- כי הלאו אותנו...
כל שעלינו לעשות הוא: להפסיק להאמין ולקבל כמובן מאליו לכל מה ששמענו או קראנו, להפסיק עם הכללות חסרות הגיון ממקרה אחד לקבוצות שלמות, ובמקום זאת לפנות מקום בלב ופשוט - לאהוב!
עלינו: להדיר- את שנאת החינם מליבנו,
להדיר - כל הכללה מקרבנו...
וההדרה- או ה"הד הרע"... יסור מתוכנו.
וכאשר נהיה עם אחד בלב אחד, ההדרה תהפוך אי"ה לעוז והדר!  כי ה' (עימנו) דר (גר)

וזהו עיקר כוחנו!

ובע"ה נזכה לגאולה השלמה במהרה!

"וְהִנֵּה כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִים הֵיטֵב בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּכָל יוֹם וָיוֹם צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה, וְכֵן בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה, וְכֵן בְּבִרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, וּבְוַדַּאי צְרִיכִים לְהַאֲמִין בָּזֶה בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וּקְצָת יְכוֹלִים לִרְאוֹת מֵרָחוֹק מִי שֶׁמֵּשִׂים לֵב לָזֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֶצֶם הַיְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת עֲדַיִן רְחוֹקָה מֵאִתָּנוּ מְאד מְאד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ, אַף עַל פִּי כֵן הַרְבֵּה הַרְבֵּה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמָם עַל יְדֵי זֶה שֶׁדִּבַּרְנוּ, עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, שִׂים לִבְּךָ בְּנִי הֵיטֵב לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ מֵרָחוֹק מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ מְרִירוּת דִּמְרִירוּת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יַמְתִּיקֵם וִיבַטְּלֵם מִמְּךָ מְהֵרָה אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ יְשׁוּעָתוֹ אֵלֶיךָ בְּכָל עֵת"... (מתוך: עלים לתרופה ר' נתן (תלמידו של רבי נחמן)-שיום י' בטבת הינו יום פטירתו)

© עדיה הדר

לקריאת הממתק לשבת ראו כאן

שיר - "אני מאמין" - רב שלמה קרליבך