יום שלישי, 27 במרץ 2012

כל שנה מחדש...ברכת יום הולדת

כל שנה מחדש... ברכת יום הולדת
כל שנה מחדש מתחדש כל אדם, וכעת בראש השנה לחודשים בו נולד עם ולבקשת חלק מכם...מצרפת שתי דוגמאות לברכת יום הולדת והפעם-לגיל לא רגיל, גיל ההתבגרות...לבן ולבת.
ברכת הורים יהודית
ל____ היקר לנו מאוד!
הנה חלפה לה עוד שנה
ו"מבר מצווה" הפכת לנער
יום הולדת הינו יום חשוב
לעצור ולבדוק מה היה לנו עד היום?
מה ניתן לשפר?
וכיצד ניתן להמשיך ולהתקדם?
להתקדם - בלימוד ובעבודת ה' ובכל דבר שתבחר...
אכן זהו גיל לא רגיל, שיש בו עליות ומורדות
אך בעיקר זהו גיל שרוצים חופש
ואולי גם לעשות קצת- שטויות...
מותר לשמוח ולשמח אחרים
כל עוד יודעים לשמוח באמת
ולא "על חשבון אחרים"
להיות יהודי זו שמחה גדולה
ועוד יותר אם יודע לבחור בדרך הנכונה.
מהי הדרך? וכיצד עולים?
ע"י רצון אמיתי לצמוח ולהצליח.
נאחל לך שתצלח דרכך
שתמיד תהיה בבריאות ובשמחה.
מאיתנו באהבה רבה__________
           ******
ל___________היקרה לנו מאוד!
לכבוד יום הולדתך ה - 15
רצינו לברך אותך במספר ברכות
גיל זה נקרא "גיל ההתבגרות", גיל בו את עוברת תהליכים
שפעמים נראים משמחים ופעמים קצת... לא מוכרים ומטרידים...
ויחד עם זאת אם תראי נכונה ותצליחי לבחור את מה שהכי טוב לך- באמת...
תצמח ותתפתח הבגרות הנפשית-האמיתית.
בגיל זה רוצים להספיק מכל דבר ועניין,
אך הדרישות מכל עבר, פעמים נראות כמעיבות על הרצון ובקשת החופש...
אך דעי לך _______ יקרה,
כי לכל גיל יש את הדרישות שלו
כל גיל יש בו זכויות וגם חובות
זכויות- לשמוח להנות ולחיות...
חובות – לזכור שיש בורא לעולם והוא זה שנתן לנו את המתנה הכי יפה- החיים!
בכל רגע בחיינו אנו צריכים לנצל לעשות רצוננו כרצונו יתברך...
ואם מטלות לנו, גם אם לא ממש בקשנו- זה מה שייעד לנו ה'
וידוע כי הוא נותן לכל אחד ואחת את מה שהכי טוב לו...
על כן ראי בגיל זה גיל חשוב ומתוק
גיל שאם תשכילי לצמוח
עפ"י הכלים והכוחות שנתן לך ה' יתברך
נתן הוא לך- כוחות של אהבה גדולה לבריות, רחמנית, אוהבת לעזור, להקשיב, יצירתית
על כן, אין לנו ספק כי תגיעי רחוק...
וההצלחה תהה לך ערבה פנימה בלב... בנשמה...
מאחלים אנו לך, הרבה בריאות, שמחה, שלווה, הצלחה, זיווג הגון וכל טוב...
שיגשים ה' כל משאלות ליבך לטובה וברכה
וב"ה שנזכה במהרה לבניין בית מקדשנו ולביאת משיח צדקנו לחיים ולשלום. אכי"ר
מאיתנו באהבה רבה: __________
                  © עדי'ה הדר


יום שישי, 23 במרץ 2012

קצת לפני שבת ויקרא-סכום לספר שמות

קצת לפני שבת ויקרא
סכום ספר שמות
ספר שמות כולו הינו סיפור התהוותו של עם ישראל, בני יעקב–ישראל, יורדים מצרימה ולאחר מות אביהם ויוסף ומתחיל שיעבוד העם. בני ישראל שהיו עד כה נבדלים מהמצרים ומכובדים, הופכים אט אט לעבדי פרעה, וממקום של קודש יורדים עד למ"ט שערי טומאה. העבודה הקשה והגזירות שמגיעות בזו אחר זו, לא נותנים להם זמן ומקום, לחשיבה מחודשת על המצב, הקשיים היומיומיים, מלחמת הקיום, כל זאת מביאה את העם לשפל המדרגה.
אך דווקא בחושך הגדול, לאחר גזירות כה קשות, זועקים הם אל אלוקים שיחוס עליהם.
ורק לאחר זעקתם: "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים מִן הָעֲבֹדָה", נענה ה' ומתחילה גאולתם, ע"י בחירת מנהיג – משה רבנו, עליו השלום.
וכך, לאחר תלאות שונות, וגזירות חדשות, מביא ה' על המצריים את עשרת המכות, הניסים גלויים שהרעיף ה' על העם, המנהיגים שלא ויתרו, ולא אמרו נואש...גם כשהעם היה די מיואש, כל אלו חיזקו את לב העם.
גם לנשות ישראל היה חלק נכבד בגאולה הנכספת, המשיכו ללדת על אף הקושי והגזירות, טיפחו עצמן למען בעליהן, לבל יפלו ברוחם, חינכו הילדים לטוב ולמוטב.
סיפור זה של עם ישראל שייך מחד גיסא לכלל העם, מעין תהליך התהוותו, אך הינו מאידך גיסא סיפורו הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו.
כיצד? כל אחד מאיתנו במסע חייו, מגיע ממקום קדושה עילאה – הישר מתחת כיסא הכבוד, יורד הוא מצרימה, למציירי גופו, תכונותיו, מייצרי חייו, מייצרי חשיבה ועוד... תחילה אינו יכול כלל לשנות כהוא זה, שקוע הוא בעצמו, ואף מאמין הוא כי כל הסובבים אותו לצרכיו נמצאים.
אט, אט לומד הוא להכיר את הסביבה ואת השפה, וכך גדל ומתחיל להבין כי עליו ל"עבוד" לצורך התפתחותו, ללמוד, להקשיב, לעבוד על מידותיו, להתנהג עפ"י קודים חברתיים ועוד...עבודה קשה ממש.
אבל אם זועק הוא אל ה', ולאו דווקא בקול רועם, אלא, אם מבין הוא כי כדי לצאת ממיצרייו עליו להתחבר למקור ממנו בה.
מעבד לפרעה לחומר ולארציות "בחומר ובלבנים", הופך הוא לעבד ה', ואין לך בן חורין יותר מעבדו של מלך מלכי המלכים. המהפך צריך להתחיל מהתודעה שבו: "בדרך שאדם רוצה לילך - מוליכין אותו".
לאחר המכות הנוחתות על המצרים בזו אחר זו, יוצאים העם בחיפזון גדול, למה לא לצאת לאט ובכיף למה בחופזה? יש להבין כי פעמים אנו חושבים חשיבה של עבדים: "לא מסוגל לעזוב זאת, קשה לי להתמודד, את זה אני לא יכול לשנות" ועוד... במקרים מסוימים כאשר נראה שאי אפשר לשנות ולהשתנות, עלינו "לברוח" לצאת מהר, לא להביט לאחור, רק להתקדם, להמשיך הלאה.
העם ממשיך ביציאתו ממצרים בהנהגת עם ה' ושליחיו... עוברים הם את הים, תלאות ומלחמות, הקשיים גדולים מאוד, אך בזכות כוח האמונה והאור הגדול שמקרין עליהם הקב"ה, מגיעים הם למעמד הנכסף... מעמד הר סיני-קבלת התורה. הופכים הם מעבדים לעם – עם סגולה.
אך מה קורה לאחר מכן? עוד במהלך המעמד הגדול, חוטאים הם באחד החטאים הגדולים יותר של עם ישראל, חטא העגל. כיצד יכולים הם לחטוא לאחר כל הניסים שראו במו עיניהם? עלינו לזכור כי עד לא מזמן היו עבדים, היציאה ממצרים הייתה בזכות אבות, שהרי שרו במ"ט שערי טומאה. המעמד עצמו בהר סיני, נאמר עליו, "כפה עליהם הר כגיגית".
אומנם, אמרו הם: "נעשה ונשמע" ובזכות זאת זכו, אך על פניו נראה כי לא היתה זו בחירה ממשית כיוון שכאשר אדם רואה את האמת במו עיניו- אין זו ממש בחירה. חשיבתם הייתה עדיין כשל עבד, לא היתה הפנמה של הדברים. כדי שאדם יוכל באמת לשנות גישה, חשיבה, התנהגות לא מספיקה "הארה". גבוהה ככל שתהיה היא מצוינת לצורך "דחיפה" קדימה לצורך תזוזה ראשונית, אך כדי שתוכל להישאר באמת צריך לקבל את "ההארה", לעבד, להפנים, מעיין ת-ה-ל-י-ך חינוכי, שיבנה נדבך אחרי נדבך... למרות החטא הקשה, סולח ה' לעם לאחר תחינתו של משה, ולא רק שסולח אלא בונה להם את משכן העדות, שיעיד לכול העולם כי סלח להם.."ושכנתי בתוכם", לא רק משכן חיצוני, כי אם שוכן הוא בכל אחד ואחד, בליבו פנימה, לאן שנלך ובכל מעשה- הוא איתנו.
עלינו לזכור כי כמו הענן שהלך עם העם בכל מסעותיהם, נמצא עימנו ה' בכל מסע ומסע בחיינו, בחיינו הפרטיים ובחיי האומה, הוא איתנו במעשינו הטובים ובמעשינו הזקוקים לשינוי, לתיקון...
זכרו! ה' איתנו תמיד,
אם נזכור זאת ונפנים זאת ונחשוב פעמיים ושלוש לפני המעשה,
בע"ה בזכות רצוננו הטוב לעשות רצונו,
נבחין כי נמצא הוא לעזרתנו תמיד...
"ויוליכנו לחיים טובים ולשלום"
אכי"ר.
© עדי'ה הדר
בברכת
חודש טוב ובשורות טובות
שיר- מה אשיב לה'

לקריאת הממתק לפרשת ויקרא

יום שלישי, 13 במרץ 2012

ימי הפו"פ - הכנה לפסח

ימי הפו"פ - הכנה לפסח
נכנסים אנו לימים שבין הפו"פ, לא- לא בין הפנויים והפנויות, אם כי גם למענם יש לפעול כמה שניתן... אלא הימים שבין הפירורים והממתקים המפוזרים לבין פינות חשוכות שיש לנקות, זאת אומרת הימים בין: פורים ופסח. בימי פורים השמחה עולה על גדותה, האמא שמחה ומחויכת (אני רוצה להאמין שכל אמא) מותר לאכול ממתקים, לפזר בבית תחפושות ועוד... ופתאום מתהפך הגלגל, ומשמחת הפורים נכנסים לימי ה"קורבנות", מי קורבן פסח, מי קורבן תמיד... שוכחים, שאך לפני רגע נתנו מכל הלב מתנות ומשלוחים איש לרעהו ופיזרנו חיוכים לכל עבר.
אז מה קרה? למה אנו לא מצליחים לשמר את השמחה הכול-כך אמיתית שנחתה עלינו ביום הפורים? נכון, יש לחץ לסיים בזמן, יש רצון להספיק כמה שיותר.
אבל, פעמים אנו שוכחים שהניקיון צריך להתחיל בראש, במחשבה, בלב עוד לפני הניקיון הסביבתי... מה גם, שפעמים רבות אנו יכולים לעשות חלק מהדברים עוד לפני ימי הפסח הקרבים אבל משום מה כל השנה אנו שומרים זאת ל... פסח, לפני פסח נצבע, לפני פסח נארגן את הבוידם... למה??????????
נכון, בתקופה זו יש חשק לעשות יותר דברים, פעמים רבות אנו מחליטים לזרוק משהו מהבית אבל "אין לנו לב" לעשות זאת... וכשמגיעים ימי הפסח אז אנו פשוט נהנים לזרוק... גם מה שלא תכננו...
אני תוהה, איך יכולים הלא יהודים לחיות ללא פעם בשנה פסח?
יש מי שמנקים כל השנה -פסח או לא , הבית נקי. יש "חולי ניקיון" שלא משנה מתי- ינקו, אך ישנם גם אלו שרק בזכות פסח, משהו זז שם לטובה... (נכון יש גם את אלו שינעלו את הבית...ויצאו לבית מלון או אכסניה...ממש יציאת מצרים) אבל יאמר לזכות כלל העם כי לקראת החג מנקים, גם מנקים -כולם!
אם כן, כיצד ניתן בכל זאת להגיע לחג האביב בהרגשה אביבית, נעימה ולא על סף התמוטטות?
תכננו את הימים הללו מראש, ערכו חלוקת תפקידים ברורה, כתבו באלו ימים מי ומה עושה,(כמובן תנו מרחב זמן עם אפשרויות לשינויים בלתי צפויים), תנו לילדים הקטנים להיות שותפים- זה יקנה להם הרגשת אחריות ושמחת השותפות.
גם אלו המביאים מנקים, קבעו איתם בשעות נוחות, תכננו מראש מה באמת תרצו שיעשו. אם יש לכם ילד שלא ממש רוצה או מסוגל לעזור, מצאו לו תעסוקה שבה הוא כן יכול להועיל, לפעמים ניתן אפילו להציע לו לצאת לעזור לסבתא וסבא, או לשכן/ה ויש אף אפשרות "להחליף" ילדים- לא, לא ממש להחליף, אלא - הבן/ת שלך יעזור לשכן/ה או לדוד/ה והבן/ת של השכן/ה דוד/ה יגיעו במקומו לעזור לכם... איש-אישה וביתם, איש-אישה וילדם... והכי חשוב, נקו את הלב מכעסים, זכרו! המטרה להגיע לחג גם אם קצת עייפים, עדיין שמחים ומרוצים.
שיהיה לכם פסח שמח וכשר!
©עדי'ה הדר
שיר- "והיא שעמדה", מלווה במצגת מעולה

 

יום שלישי, 6 במרץ 2012

אגרת פורים

בס"ד, לק"י, ב"ה.... חג פורים, אדר תשע"ב

 אגרת פורים*
בשנת התשע"ב בחודש אדר
הוחלט פה אחד (שלי..) לכתוב לכן זו האיגרת.

בימים אלו של חודש אדר, בו תמיד מגיעים,
לכאורה ב"דווקא"- היגון והדיכאון
עלינו לשנס מותניים ולא ליפול,
לא ליפול לעצת היצר שיאמר:
"ה-ל-ל-ל-ו גברת מצבך עגום,
תראי איך את נראית, 'אשכרה' את כלום"
ופתאום תביטי בראי ותאמרי
"או-י-י נכונים הדברים,
אני ממש "על הפנים".
ותביטי שוב במראה ותשאלי מראה – מראה,
מי הכי יפה בשכונה?
והמראה תצחק בקול גדול וממש תצווח עליך
"אל תיעלבי אבל זה בטח לא את,
ובכלל את נראית כמו ושתי עם זנב...
יש לך אוזניים גדולות מרוב רכילות ושמועות
ופה גדול שלא יודע לשתוק ו...
"דיי", תצרחי עליה חזרה
"שתקי, מראה טיפשה."
ובכלל מי נתן לך רשות לדבר כך,
לנזר הבריאה,
ליחידת סגולה?
אבל בתוך תוכך, בינך לבין עצמך
תגידי בשקט, בשקט
"כמה שהיא צודקת
אני סתם יצור אומלל
ואין קשר בין נזר הבריאה או יחידת סגולה
ל"אני", לאומללה שמביטה ומשוחחת עם מראה!"
ובמקום לשמוח בחודש אדר
תמצאי עצמך מדוכאת נסערת
ובכעס
על כל מי שאת דיכאונך
הופך ללעג.
אך סוד קטן לי אליך חברה,
העצבות והייאוש
הינם- גם כן, עצת יצר הרע.
להפיל אותך הם להוטים
ועל כן יזכירו לך
את כל החטאים
ומה תעשי את הקטנה
(קטנה- כן, מה חשבת עצמך הה?...
הסירי גאווה)
מול כוחות כה גדולים
שכל מטרתם היא, אותך להפיל?
אתן לך מספר עצות
שנתן לי רבי נחמן
איש נפלא וקדוש
חפשי בתוך ליבך את נקודות הזכות,
הזכירי לעצמך רגעי שמחה
הביטי היטב ל"אני" הטהור
לנר ה' – לנשמה.
זכרי!
אין כמוך בעולם
את יחידה ומיוחדת
בשבילך (בשביל שלך...) נברא העולם
את בת של מלך!!!!
את שייכת לאומה מיוחדת
יש בך סגולה אמיתית
ובעזרת ה'
תגלי במהרה איך בך
מתעוררת השמחה
כן! במלא עוצמתה.

וכעת לפני סיום אבקש ממך חברתי:
במקום להמשיך לקטר על מצב לא מדהים
קומי, חייכי!
ועשי כל שאת יכולה
לשמוח ולשמח אחרים!
דרך צלחה!
 © עדי'ה הדר

*אגרת נכתבה בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד ומטעמי "ונהפוך הוא" ולא כדי להדר או להדיר איי מי... ועל כן גם אתה הקורא מוזמן בהחלט אגרת זו לקרא ובמקום ושתי קרא המן ואדון במקום גברת... כי מיועדת היא כאחד לבת ולבן של מלך!
שיר -ליהודים היתה אורה ושמחה