לקראת יום השואה-
דברי התעוררות וחיזוק מכתבי האדמו"ר מפיסצנה הי"ד
לקראת יום השואה, בחרתי להביא בפניכם דברי התעוררות וחיזוק, מתוך דברי האדמו"ר מפיסצנה הי"ד, שנספה בשואה*.
"ועתה אני יושב ודומם. גדול הכאב בלתי עמוד, והשברון עד בלתי נשוא.
כי אחר שזכינו בחסד חינם מד' יתברך לבן יקיר ונחמד כזה. איש מופלג בתורה, חכם וישר, עדין במזגו וזך במידותיו התרומיות עד מאוד, ואשר היה קשור בנפשי ויחידתי, עד למסור את כל נפשו בשבילי, ואחר שזכינו שיראה ה' בתלאותינו ועמלו העצומים וישיב לנו את מתנתו הנחמדה ויקרה הזאת וירפאהו ממחלתו המסוכנת, הנ"ל.
נגזר עלי ממרום דין קשה, דין מר ונמרר כזה, לשוב ולקחתו מאיתי בשנת ת"ש במלחמה, כי ביום י"ב תשרי נפצע קשה בעומדו אצלי, ובט"ז בו יום ב' דסוכות יצאה נשמתו הקדושה והטהורה בקדושה ובטהרה. ועמו זוגתו כלתי הצדיקת והצנועה מרת גיטל ז"ל בת מחותני הרב הצדיקה ובנש"ק מוה"ר רבי שלמה חיים שליטא מבאליכאו ביום י"ג שבו.
וגם העתיד שלי על-ידי שיתגדלו ויתרוממו הם בגופם נפשם ורוחם נהרס.
גדול השברון עד בלתי נשוא, ורק אתה ד' ברוב נפלאותיך תעמידני ותחזקני.
לך ה' החסד ולי בושת הפנים, כי עוונותיי גרמו כל אלה. אב הרחמן יודע אתה את לב האב על בנו רחימו. ומי כמוך מכיר בשבירת לבי וברציצת כל עצמי, עם כל זה הנני מתחזק להודות לך על רב חסדך שזיכיתני באוצר נחמד כזה. אף הוספת לו קרוב לארבע שנים, מן מחלתו עד פטירתו. משבח ומפאר אני את כבוד קדושתך בעד האוצר החמד הזה שזיכיתני בו א"ל שנים.
ומה טוב היה לי אז, אור שמש היה חשוך לעיני לערך הבטה אחת בזוהר פניו הזכים והמאירים.
אנא ד' רחם נא על יהודי כל כך אומלל כמוני. חוס נא אבי ומלכי והקשב לתחינת לבבי המתמוגג מרוב געגועים צער ויגון.
הנה כל הזמן שזכיתי במתנתך הטובה בן יחידי, בכל מאמצי כוחי השגחתי עליו. ובכל ליבי ונפשי, בעזרתך, שמרתיו. וכל חיי היו אצלי כאין בשבילי חייו. ועתה בעתונו פלצות לאמור, איפה הוא הבן יקיר, ובמה אשמור אותו עתה.
הלא גם בעד גופו העדין והזך הייתי מוכן למסור כל עצמי, ואוי. ואיך הוא עתה. מאוד תרעד נפשי ותהמה, מה לעשות עתה בשביל היקר לי מכל עצמי, שלא יאונה לו כל רע חס ושלום, אף לא ידאג ולא יפחד חס ושלום. דלפה נפשי ונלאה מחפוש דעה, מה לי לעשות וטוב לו.
שומר ישראל שמור נא את בננו אלימלך בן ציון וכלתו גיטל אשר לקחתם ממני אליך. תהי צדקתם תמיד לפניך ותהיינה נא לרצון לפניך תורתי ותפילתי בעדו ובעד זוגתו כלתי. קרב נא אותם אליך ד'.
ענגם והטיבם אדון טוב ומטיב. נא אותם בכל פעם יותר ויותר מכפי צדקתם וחסידותם, ויותר מכפי תורתי ותפילתי בעדם. צרור נא בצרור החיים את נשמותיהם, אתה ד' נחלתם וינוחו בשלום על משכבם.
ריבונו של עולם, אמור נא די לצרותינו הגדולות עד מאוד, יכפרו נא נפשות היקרות הנפטרות, עם כל תלאותינו וסבלותינו של המתים והחיים על כל חטאותינו.
רחם נא ד' מעתה על כל ישראל בכלל ובפרט, בחסדים טובים תיכף ומיד, ונהיה נא גם אני גם צאצאי עם כל הנלווין אלינו וכל ישראל בכלל הרחמים והחסד. וזכנו נא תיכף ומיד לגאולה שמה, ולתחיית המתים, ולישועה אמיתית בגופניות ורוחניות, אמן".
* הקטע לקוח מתוך הספר צו וזירוז אות ל"ה – פרקי נחמה על הסתלקות בנו וכלתו.
הודעות:
הוקדם אתר חדש וחשוב "שו"ת פורטל אקטואלי בהלכה" - מומלץ -כאן (ניתן להרשם גם להלכה יומית)
בשורות טובות
עדי'ה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה